ד. על 'רשות' אחת

סוגות השירים, תוכניהם ודרכי עיצובם | 129 אשר לסוגי הרמזים לייעודו של הפיוט, יש להצביע על הקשרים הלקסיקליים לקטע המפויָט, כגון 'בשיר [ . . . ] ותושבחות' ( טור 2 ) רומז ללשון הקדיש : 'שירתא ותושבחתא', והמבע 'קדש שמך בעולמך' ( 10 ) רומז לפתיחת הקדיש : 'ויתקדש שמיה רבא בעלמא' וכו', ובדומה 'ועל עמך מִמְרוֹמָךְ' ( 15 ) היא קריצה למבע 'עושה שלום במרומיו [ . . . ] ועל כל עמו ישראל' . אף לשונות הקץ מחזקות את הקשר שבין הרשות לבין הקדיש כפי שהוא בנוסח ספרד : 'ויצמח פורקנה ויקרב ( קץ ) משיחֵה' . אפשר שלכך רומזים הלשונות 'גלה קצים' ( 13 ) , 'להבין סוד קץ' ( 22 ) ונוסף על כל אלה באה לשון הרפרין, לאחר כל סטרופה : 'יתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל', אמירה הידועה מתוך הקדיש שבמרכזו לשון : 'יהא שמיה רבה מברָך [ . . . ] ויתנשא' וכו' . בדבר אמירתו של הפיוט 'ספורותי ושירותי' על פי כ"י ניו יורק, המהימן יותר, 'רשות לקדיש', אולם כ"י ליידן, המאוחר יותר, כולל גם את נוסח הסידור 'אהבת הקדמונים', ובו הכתובת הנקוטה : 'רשות אחר לקדיש' . זוֹמופיעה במסגרת שחרית לראש השנה, שיש בתוכנהּרמז לימי התשובה, ואולי גם בשל ריבוי ועריכ...  אל הספר