126 | שירי רסא"ד 204 כגון 'עגלת נגזרים', כינוי הרומז לדברי המשנה 'עגלה ערופה בלה"ק', 205 ונקט 'נגזרים' ( במקום 'נגזרת' ) לצורך החריזה . לצד הכינויים על פי ההקשר נמצא גם כינויים מעניינים ומקוריים יותר, כמו 'כרם הסופרים' ; זהו כינוי מפתיע למושג המתכּנה 'כרם רבָעי', הלוא הוא כרם בשנה הרביעית לנטיעתו . מכאן אפוא ש'כרם הסופרים' 206 לעיתים הוא כינוי בדרך הפרפרזה, כרם שסופרים לו ארבע שנים . 207 הכינוי איננו מבוסס על המקרא . כך תיבת 'קשורים' היא כינוי לתפילין 208 לפעמים הכינוי על פי המובא במשנה : 'מצָאָן צבתים או כריכות' . מבוסס על מטפורה הבאה כבר בלשון המקורות, כגון 'הברורים', כינוי 209 וכאן הריהו לנבחרי העם על פי הכתוב 'ראשי בית האבות בְּרוּרִים', 210 שהוא כינוי לתַנאים הנבחרים . כינוי אחר מוצפן במבע 'מוכר אַדירים', 211 בלחץ החרוז כינוי לספינה, ככתוב בלשון המשנה 'המוכר את הספינה' . 212 אך בפיוטנו המבריח בחר לו תיבת 'אדירים', שהיא בעצם כינוי למַים, הפכה לכינוי מֶטונימי לספינה . כינוי מתרונן ורענן אחר מבוסס על אונומטופיאה ; ברמיזתו לפתיחת הפרק החמישי במסכת 'טהרות' ( 'השרץ והצפרדע' ) נקט המשורר...
אל הספר