סוגות השירים, תוכניהם ודרכי עיצובם | 99 של כתיבת השיר . וכך לאה גולדברג חותמת את דבריה על 'המשורר והשיר' בדבריו של ההוגה הצרפתי זאן מאריטן : 'השירה היא אש אשר 119 מדבירים אותה בידיים הלובשות כפפות של הגיון' . להיטות המשורר-הדובר לכתוב שירה איננה מתבטאת רק באמצעות המטפורה של האש הבוערת, אלא גם באופן דנוטטיבי ופרוזאי ביותר על ידי המַבע : 'לָשִיר בְּעִבְרִי אוֹבָעֲרָבִי' . לדעתי, המבע הזה אינו אלא מבע רטורי שנועד להדגיש את התשוקה של המשורר לכתוב שירה . אפשר שהוא נכתב כהפגנה וירטואוזית לשם העמדת הצימוד המורכב : 'בָעֲרָה בִי-בָעֲרָבִי', אשר הדהודיו מצטלצלים בשיר גם בתיבות 'עברי' 'יגערו בי' . צירופי לשון מקבילים מנוצלים כדי לתאר את כוחה הכובש של 'אש השיר' . זהו אפוא מוביל טיפוסי, כמו שאנו קוראים בשיר 'להבין נשמעו' ( ס ) : וּמִי הוּא זֶה אֲשֶר יִסְבֹּל לְהָבִי [ . . . ] וְלִקְרָב לָמְדוּ יָדַי וְעֵטִי עוצמת התרגשותוֹשל הדובר מצוירת כאש שורפת, וזוֹמתלקחת יותר באמצעות שיזור אומנותי במקבץ צימודים בטבורו : 'אֶשְׁאַג כְּלָבִיא [ . . . ] / מִי [ . . . ] יִסְבּל לְהָבִי [ . . . ] / וְיִגְוַע אֶל לְה...
אל הספר