סוגות השירים, תוכניהם ודרכי עיצובם | 87 בחילוקי הדעות בבואה להתנצחויותיו עם בני דורו, כפי שהן משתקפות בשירי התלוּנה שלו, שבהם הטיח בהם כינויי גנאי כמו 'נקלי עם', 'פתאים', 'רשעים', 'דוברי כזב', 'זרע מרעים', 'סכלים', 'פותים' ועוד . חלק ניכר מכינויי הגנאי הללו אנו פוגשים גם בשיר זה, והדים דומים להם גם בשירוֹ'להבין נשמעוּדברי לבבי' ( ס ) בחטיבת התלונה והגינוי, שבה הוא עובר 'להתחשבן' עם מתנגדיו ( טורים 13 – 24 ) . רסא"ד איננו מנמק את התקפתו על מריביו . ייתכן מאוד שכתביו, בפרט בתחום ההלכה, שמשתקפים מהם משברי התקופה, קוממו עליו חלק מבני קהילתו בקשר 87 לחייהם של המגורשים או למעמדם של האנוסים . ההערצה של רסא"ד לרמב"ם הייתה בוודאי מן המפורסמות בחֶברתו, ולפיכך בשיר הארוך 'למה חסרי לב' ביקש המשורר לכבד את הרמב"ם ואולי גם להתכבד בגדולתו . לפי מסורת השירה האנדלוסית, שירים ארוכים מתחלקים לחטיבות, שהידועות בהן פתיחה ולאחריה גוף השיר, 88 הינה פתיחתו של שירנו ( 1 – 6 ) , מעין שיר תלונה,שהוא עיקר עניינו . ובטור השישי נרמז המעבר לשבח החיבור מו"נ, ולאחר מכן חטיבה גדולה שכולה הלל מופלג לחשיבותו ולעוצמתו של ...
אל הספר