ג. באהבת ה'נבונים' ובתועלת החוכמה

76 | שירי רסא"ד מחשבותיו שואלות אותו : 'למי תאהב בדורך ? ' והמשורר עונה באחת : 'לנבונים לבבי יֵט וירך' . לפנינו התרחשות מטפורית מתחום התודעה, 57 כך מתקבלת שבה המשורר מאניש את ה'סעיפים', הם המחשבות . סיטואציה בדיונית של דיאלוג הדובר השירי עם נפשו . עמדה זו אופיינית ביותר לשירי הקודש בתוכחות ובפיוטי הרשות . מתברר שנקודת ראות כמו זו המוצגת בפיוטי הנשמת השפיעה על שירי ההגות של רסא"ד . 58 שהוא רשות בשירו של רסא"ד מהדהד פיוטו של רשב"ג 'שאלוני סעפי', לנשמת, וזו פתיחתו : שְאָלוּנִי סְעִפַּי הַתְּמֵהִים לְמִי תָּרוּץ [ . . . ] ? לְאֵל חַיַּי תְשוּקַת מַאֲוַיַּי שני השירים מעוצבים במסגרת מונולוג פנימי . ואולם בפיוטו של רשב"ג בחירת הדובר צפויה מעצם ייעודו של הפיוט, ולכן באופן טבעי הדובר משיב לסעיפיו — שכל תשוקותיו נוטות אחרי 'אל חי' — בּרם להפתעתנו, הסיט רסא"ד את כל המהלך, הוא משתמש באותם 'חומרים' ועושה אותם 59 השיר 'ברכי נפשי' ( סה ) אינולפואנטה ציורית בתחומו של שיר ההגוּת . משירי ההגות האמוניים שבהם המהלך התמטי עוסק בהשקפת העולם 60 אלא הדובר כאן משחק תפקיד כפול : באחד הוא בתפקיד המוען הדתית, המ...  אל הספר