68 | שירי רסא"ד לוקָלית ורגשית . הדובר פונה אל העומדת נִכְחוֹבבקשה נמרצת, המודגשת באמצעות החזרה על האפוסטרופה בגוף שני 'שְׁבי [ . . . ] שְׁבִי', שלא כמו בשירו של אבן כלפון, שבו הדובר מדבר על החשוקה בגוף שלישי, מבנה לשוני המחדד את המרחק ואת עומק הכאב . זאת ועוד, בשירו של אבן כלפון החשוקה מכונה בכינוי 'כבודה', 38 ואילו בשירנו שהוא מעין כינוי רשמי מעמדי הרומז לנערה מבית טוב, הנערה קרויה 'יעלת חן' . זהו כינוי מטפורי שמקורו במשלי ה, יט בתיאור האהובה . מייד לאחר הצירוף 'יעלת חן' אנו קוראים על 'חיקה' של האישה, ואפשר שזהו יסוד הקושר אותנו לחתימת המכתם בפנייה לנערה 'בחיקי חבי', משום שליבוֹ'היה לבז', כלומר שלל בידיה, ועדיין כל כמיהתו לשבֶת דווקא בשְׁבִי מעגלי האהבה . ומכאן גם יופיו האומנותי של הצימוד השלם והמפתיע, 'שבי' פועל כנגד 'שבי' שם עצם . על כן נדרשת 40 39 שהוא החלק האינטימי שבבית . השהיה 'עד יעבור אביך, לחדרִי עלי', שרשרת הפניות מביעה פעילות אינטנסיבית, מעין משחקי מחבואים עד שההורים יעזבו . כל הפניות שייכות לשדה הסמנטי של פועלי התנועה . הפנייה 'שבי' בראש המכתם דווקא קובעת למעשה את מגמת הש...
אל הספר