66 | שירי רסא"ד 34 בשירי האחרות מסייעות לנאהבים, ברם הופעתן נדירה בשירי הסוגה . החשק של רסא"ד נמצא בעיקר את דמויותיהם של השליח והמריב . כך, בשיר 'אמרו שְתוק אל מריבי' ( יג ) אנו פוגשים את דמותו של המֵריב, שמסכסך בין האוהבים בשם התבונה, ובשיר 'איך יְכַבּה מי דמעי' ( כ ) המריב מופיע במסגרת פולמוס דרמטי פנים אל פנים . כאן החושק מטיח את זעמו כלפיו ומַקשה : מַה מְּרִי בִי כִּי תְּבַקֵּש עֲוֹנִי אַהֲבָתִי הִיא עֲוֹנִי מְרִיבִי הדובר החושק דוחה לחלוטין את מריבו בניסוח מלוטש : 'אהבתִי היא עוונִי' . הליטוש מושחז יותר באמצעות החריזה הפנימית ויותר בשל הצימוד המורכב : 'מרי בי - מריבי' . גם בשיר 'למה תריבוני' ( כג ) המריבים מתעמתים עימו : 'הכמוך יהי חושק ? ! ' כשאלה רטורית המתכוונת להעלות טענה — אין זה יאה לאדם כמוך להתאוות . הם ממשיכים להנחותו בפנייה משובצת : 'כבוש את יצרך' ( על פי אבות ד, א ) . הוויכוח הספרותי מסתיים בהתאם לסוגה ולמטרתה, ובהבזק מלוטש מעמיד החושק את דבריו גם במסגרת פנייה משובצת נגדית : 'כה תאמרו ליוסף' ( בראשית נ, י"ז ) . לפנינו משחק מילים בשם עצם פרטי 'יוסף', רצונו לומר : ככה אתם...
אל הספר