פרק ראשון: תולדות המחקר

16 | שירי רסא"ד ליקוטיו של דוד עובדיה הינם ניסיון ראשון ללקט חלק מחיבוריו השונים של ראס"ד בענייני הלכה ומשפט . הוא פרסם חמישה שירים 10 מתברר ששירתו של רסא"ד לא זכתה אלא לעיסוק מועט ובאופן בלבד . ספורדי ביותר . לראשונה, בשנת 1849 , פרסם אשכנזי את שירו של רסא"ד 11 ויצחק מרעלי פרסם בשנת 1907 את פיוטיו 'למה חסרי לב אשר רגשו', הדידקטיים של רסא"ד 'זרעים במועד' וכן 'מסדר הברכות פתח מאימתי', ללא ניקוד אך בתוספת הערות קצרות . מרעלי התבסס על חיבורו של הרב גבישון 'עומר השכחה' . דא עקא, שהוא נקט אינטרפולציה בתיקון 12 הטקסט, בשכתובו ובתוספות משלו . שיריו הקצרים של רסא"ד היו חביבים ביותר ונשתמרו בארבע העתקות שונות לפחות, אך לא כל ההעתקות שלמות . והינה זכינו זה מכבר ובשנת 1865 הדפיס נויבאואר ללא ניקוד ארבעים ותשעה מכתמים לרסא"ד, ששימשו כהדגמות שיריות במסגרת ההקדמות הדקדוקיות ל'ספר 13 בכך הניח נויבאואר על שולחנם של החוקרים ממצאים השורשים' ; ספרותיים מובהקים, המצביעים על המשך של מסורת השירה הספרדית . כמו כן, בשירים אלה משתקפת דמותו של רסא"ד כיוצר בעל כישרון, שהותיר אחריו אוצר בלוס של שירי חול המצביעים ...  אל הספר