פרק שלושה עשר: 'אנו מרותקים לפועלו של יצחק בן־צבי': הפעולות להנצחת זכרו של הנשיא יצחק בן־צבי והקמת המוסד על שמו (1964 – 1972)

266 אסף זלצר זיכרון ( גנים, רחובות ) , נקבעו טקסים שנתיים והרצאות מדעיות . 5 למרות הפעולות הללו, לא השכילו ראשי המדינה והמחוקקים לקבוע דפוסי הנצחה רשמיים לראשי האומה ויקיריה לאחר מותו של הנשיא הראשון . כך נשאר עניין הנצחתם של אלו נתון בידי סוכני זיכרון ייעודיים וזמניים ולא החלה להתגבש מסורת . 6 למעשה, גם הפעולות להנצחת זכרו של בן-צבי ופועלו, שיידונו כאן, תרמו אך במעט ליצירת מסורת . רק כעבור שנים, עת יתקבל החוק להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה ( תשמ"ה – 1986 ) , ולנוכח מצוקתם של מוסדות ההנצחה שכבר הוקמו לזכרם של מנהיגי האומה והמדינה, תקבע המדינה מנגנון מסוים לפקח על מעשי עיצוב הזיכרון . 7 'מוסדות על שם' בדומה למעשי הנצחה אחרים ( ימי זיכרון ; שמות מקומות, מבנים ועוד ) משקפים את דעת המנציחים ואת עמדתם בנוגע למונצח ולקהילת היעד למעשה הזיכרון . הואיל ומעשה ההנצחה מזוהה בזמן ובמקום הרי שהוא כולל בפועל גם בחירה של תכנים מתוך כלל המעשים של האיש המונצח או התקופה המיועדת להנצחה ( למשל תקופת מלחמה וכדומה ) . 8 בהתאם לטענות אלו יתמקד המאמר בשאלה, מה ניתן ללמוד מהקמת היד על המנציחים, המונצ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי