יצחק בן-צבי ויהודי פקיעין 157 לבן-צבי . 61 במאי 1938 קיבלו תשעה מיהודי פקיעין עבודה בבניית גדר גבול הצפון שנועדה להקשות על פורעים ערבים להיכנס לארץ מלבנון . אנשי פקיעין שמחו על ההזדמנות ( 'יש לנו אב אחד בשמיים ואב אחד בירושלים', אמר אחד מהם לכתב עיתון במחווה של הכרת תודה לבן-צבי ) , 62 אולם בדיעבד התברר שההתגייסות לסייע לבריטים שימשה עילה בידי אנשי הכנופיות החמושים מסוחמאתא ומתרשיחא להתנכל ליהודי הקהילה . ב- 10 ביולי 1938 , פשטו באישון ליל אנשי הכנופיות על בתי היהודים בפקיעין . גם הפעם ניצלו היהודים מפגיעה בנפש בזכות הדרוזים, אולם הפעם רוב תושבי פקיעין לא ניסו למנוע את ההתקפה . בבוקר שלמחרת פינו הבריטים את היהודים שהיו בכפר ( מפקיעין פונו שבע משפחות . שתי משפחות נוספות שהתגוררו בכפר בתקופה זו לא היו בו בעת הפינוי ) . 63 קהילת יהודי פקיעין התגוררה מאז בחדרה, בחיפה ובמושבה מגדל . מצבם היה קשה ביותר . הם נדרשו לשלם שכר דירה ולמצוא עבודה, והתקשו לעמוד ביוקר המחיה ולהסתגל לחייהם החדשים . בן-צבי נרתם לסייע . הוא פנה למקומות עבודה בבקשה להעסיקם וגייס מימון לצרכיהם השוטפים . למרות מאמציו הרבים...
אל הספר