457 האדם הפנימי אמי ר ות יש וע המ כ ו ונו ת ל א ד ם ה פני מי דוגמה יפה להבחנה בין 'מחשבות הלב' למעשה החיצוני אפשר לראות בשׂיח על חובת נטילת ידיים ( מתי טו, 1 – 20 ; השוו : מרקוס ז, 1 – 23 ) . אפיזודה זו כבר נדונה בפרוטרוט בפרק אחר, 3 ואסתפק בקביעה הרלוונטית לדיוננו כאן ( מתי טו, 16 – 20 ) : ויאמר ישוע : עדיין גם אתם לא תשכילו ? 17 העוד לא תדעו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרס ויישפך משם למוצאות ? 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם . 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רוע, רציחות, ניאופים, זנונים, גנבות, עדות שקר וגידופים . 20 אלה הם המטמאים את האדם, אבל אכילה בלא נטילת ידיים לא תטמא את האדם . ברור ש'מחשבות הלב' אינן נפרדות לגמרי מהתנהלותו החיצונית של האדם – אדרבא, הן גורמות למעשׂים . לפנינו אפוא עדות לתפיסה, שבמקורות חז"ל תתבטא באימוץ המונח 'יצר הרע' . 4 ואולם הדיון אצל חז"ל לא יתמקד תמיד במקור הרע, ביצר שבלב האדם, אלא יכוון את האור גם לשלבי הביניים בדרך לחטא, כמו בהמלצה להתרחק לא רק מהרע עצמו אלא ממה שדוחף לכיוונו : 'הרחק מן המביא לידי עבירה [ . . . ] והוי נרתע מחטא קל שמא יביאך ל...
אל הספר