442 מדור ראשי במסורת הבשׂורות ( מתי ה, 48 ; יט, 21 ) . 46 אם כן, אין זיקה מובהקת בין אף אחד מהשימושים הללו לבין שלם- ςοιελέτ המייחד את הפסוק באיגרת יעקב א, 25 . מכיוון שכך אין סיבה לראות בהופעת ςοιελέτ ו- ςόκιλισαβ בחיבור זה אינדיקציה של שׂיח פנים-נוצרי – אם פולמוסי ואם לאו . נבחן עתה את המוטיבים הללו כהתייחסות אפשרית למגמות ביהדות הרחבה . ניכר שבאיגרת הן 'שלמה' הן 'מלכותית' הן תכונות נצחיות של התורה – אין שום ניסיון לקשר אותן להבנה אסכטולוגית של החוק האלוהי הנגזרת מהקיום בעידן המשיחי . המקבילה המדויקת ביותר היא בתהלים יט, 8 , שם התורה מתוארת כ'תמימה' ( שלמה ? ) , וככזאת היא 'משיבת נפש' . לא מן הנמנע שעל ידי קביעת מעמדה האיתן של התורה אכן ביקש מחבר האיגרת להדוף טענות לפרשנות חדשה שלה בעידן אחרית הימים, אולם אף בכך אין בהכרח פולמוס נקודתי עם טענותיו של פאולוס . הרי ייחוס פרשנות כזאת לברית החדשה האסכטולוגית אינו ייחודי לשנייה אל הקורינתים, 47 אלא זכה לתפוצה רחבה למדי, כפי שניכר, לדוגמה, בפשר חבקוק טורים ב ו-ז ובברית דמשק טור ו . 48 במקרא אלוהים מתואר כמלך הנצחי של היקום, 49 והכינויים כמו...
אל הספר