394 מדור ראשי הנרט יב ה סי נ ופטי המסורת המשותפת שמאחורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס ( המסורת הסינופטית ) מכילה כמה התייחסויות לבית המקדש בירושלים, המשקפות ככל הנראה תפיסות מלפני החורבן – וללא כל זיקה אליו . סביר שהן מבוססות במהותן על התבטאויות של ישוע ההיסטורי עצמו . התייחסויות אלה, דוגמת זו שבדרשת ההר ( מתי ה, 23 – 24 , 33 – 35 ) או בטיהור המקדש ( מתי כא, 12 – 13 והמקבילות ) , נדונו באריכות במחקר . המסקנה המשכנעת היא, שהן מעידות על יחס של כבוד למקדש, שנלווית אליו ביקורת קשה על מה שנחשב סממני שחיתות בניהולו בידי אנשי האליטה הכוהנית . 4 הביקורת וההסתייגות סביר שהיו נחלת חוגים רחבים יותר בציבור היהודי בארץ-ישראל במאה הראשונה . יתרה מכך, בברית החדשה הן מצטיירות כחריפות פחות לעומת פסילתו המוחלטת של המקדש הנוכחי בחלק ממגילות קומראן . 5 במסורת הסינופטית מופיעה גם נבואתו של ישוע על חורבן הבית המסמן את תחילת עידן הקץ – נבואה שנאמרת לאחר שאנשי האליטה הכוהנית דחו את פנייתו של ישוע אליהם . 6 כפי שמעיד תיאור החקירה בפני הכוהן הגדול, הבא בהמשך הנרטיב, נבואת החורבן כללה גם נחמה שבהבטחת הקמתו מחדש ש...
אל הספר