320 מדור ראשי הת עברו ת פל א ית : ד פ וס מ ית י נפ וץ א ו התכ תבות ע ם מ סו רת י שר א ל ? נשאלת השאלה האם היו המגמות במסורת ישראל שיכלו לתת השראה למתי ולוקס לשלב בנרטיב הבשורה – בניגוד למרקוס ויוחנן – את סיפור ההתעברות הפלאית ? מוטיבים מסוג זה אכן מופיעים במיתוסים בתרבויות שונות ובהן אלה שתרבות ישראל הייתה במגע איתן, ונחזור לזה בהמשך . ואולם ניכר שמחברינו מבקשים להציג את הסיפור כמשקף דפוסים שגם אם נשאלו מהעולם הגדול, כבר מזמן הופנמו ונתפסים כיהודיים 'שורשיים' . שאיפה זו בולטת, למשל, במהלך הכללי של שני הפרקים הראשונים אצל מתי, שבהם מציג בעל הבשורה את המאורעות שפקדו את ישוע ומשפחתו לאחר היוולדו כמגשימים את נבואות המקרא . 4 הטכניקה הדרשנית המיושמת כאן ( אשר נדונה לעיל, בפרק מאת יאיר זקוביץ ) , דומה לזו של הפשר הקומראני : דברי המקרא מתפרשים כמצביעים לא רק על מאורעות שאולי כבר אירעו, אלא מנבאים גם הגשמה נוספת בעידן הקץ . כך למשל מתי ב, 17 – 18 מביא מובאה מירמיה לא, 15 , על 'נהי ובכי תמרורים' של רחל אִמנו בקברה בפאתי בית לחם – משם היא צופה בבני ישראל ההולכים לגלות בבל . והנה הבשורה מפרשת את ...
אל הספר