189 ישוע כדורש התורה יקים בציון באחרית הימים' . 6 לא מן הנמנע שהכוונה כאן למשיח אהרון הכוהני . 7 בעל פשר חבקוק מייחס מפורשות את תפקיד הפרשנות המוסמכת של דברי הנביאים, המותאמת לאחרית הימים, לכוהן האסכטולוגי ( משיח אהרון ) : 'המה עריצי הברית אשר לא יאמינוא בשומעם את כול הבאות על הדור האחרון מפי הכוהן אשר נתן אל בלבו בינה לפשור את כול דברי עבדיו הנביאים אשר בידם ספר אל את כול הבאות על עמו ישראל' . 8 בשונה מזה בברית דמשק מכונה מי שילמד את משמעותה של התורה בעידן הקץ 'יורה הצדק' : 'להתהלך במה בכול קץ הרשיע וזולתם לא ישיגו עד עמד יורה הצדק באחרית הימים [ . . . ] לעשות כפירוש התורה לקץ הרשע' . 9 ההתפתחות של סוגת הפרשנות קשורה באופן הדוק לרעיון הקנון המקודש : כתבים מקודשים הם הראויים לפרשנות – ומגילות מדבר יהודה מעידות גם הן על התחזקות ההשקפה הקנונית . 10 אפילו אם לגבי הגבולות המדויקים של הקנון המקראי לא הייתה הסכמה מקיר לקיר ביהדות בית שני, המעמד של תורת משה התעצם בקרב כולם . בזרמים אחדים, דוגמת קהילת המגילות, אבל כמובן לא רק אצלם, זכו למעמד הקנוני גם ספרי הנביאים וספר תהלים, ואף חיבורים נוספי...
אל הספר