146 מבוא ב לאור השמש כי 'כבוד אלוהים האיר לה ונרה הוא השה' ( כא, 23 ) . ושוב בהתאם לנבואה המקראית גם לגויים צדיקים תהיה גישה לעיר האלוהים ולאורה ( כא, 24 – 26 ) , וזה עם הסתייגות ש'לא יבוא בה כל טמא ועושה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה' ( כא, 27 ) . במהלך פרוגרמתי מדגיש החזון גם את מה שיהיה חסר בירושלים האסכטולוגית ( כא, 22 ) : 'והיכל לא ראיתי בה כי ה' אלוהים צבאות הוא והשה היכלה' . בהתחשב בכך שקודם נקבע כי אלוהים הוא השוכן בעיר כולה ( כא, 3 : 'הנה משכן אלוהים עם בני האדם ושכן בתוכם' ) , אפשר לשער כי המחבר הוסיף כאן את השה למוטיב יהודי רחב יותר . גם בכמה אפוקליפסות אחרות מן התקופה אין אזכור של המקדש האסכטולוגי, 25 ובעל החזון מסכים איתן שפולחן הקורבנות לא יחודש . בזה הוא משלים את המהלך, שהחל כבר בבשורה הרביעית, של העמדת מותו של ישוע כזבח כפרה המייתר קורבנות בבית המקדש, אם כי אין בחיבור כל מתקפה נגד הבית שנחרב – נהפוך הוא, החיצים מכוונים דווקא כלפי אלה שהחריבו אותו . על כל פנים, גם הלהט האנטי-רומי וגם השאיפה לשיקום ירושלים כעיר אלוהים אידיאלית, 26 יכולים להצביע על פרק זמן קרו...
אל הספר