87 איור 4 : לוקס, לו מיוחסת הבשורה שעל שמו וספר מעשי השליחים . מקראת בשורות ותפילות, התקופה הקרולינגית – המאה השמינית, אָאכֵן, גרמניה 88 מבוא ב ההיסטורית שיקפה אפוא לא רק 'עובדות' אלא גם ערכים והשקפות של ההיסטוריונים . 6 על כן אל לנו לקבל את תיאור ההתפתחויות שפקדו את חסידי ישוע המובא במעשי השליחים כעובדה בדוקה, אולם אל לנו אף לזלזל בו, כי בחינה ביקורתית אכן מאפשרת לדלות ממנו תמונת המציאות שברקע . חשוב אולי יותר למשימתנו, ניתוח החיבור מאפשר לשחזר את תפיסותיו הדתיות של המחבר ( ואולי גם את אלה של סביבתו ) . בהנחה שקוראי מעשי השליחים ניגשו אל הטקסט כאל חיבור היסטוריוגרפי המתאר את התהוות 'העם הנוצרי' החדש, איך נענו ציפיותיהם ? דומה שכבר ההתחלה מציפה את בעיית היסוד שאותה מבקש הנרטיב לפתור ( מעשי השליחים א, 6 – 11 ) : ויהי כשהתאספו יחדיו וישאלוהו לאמור : אדוננו, האם תשיב בעת הזאת את המלכות לישראל ? 7 ויאמר אליהם : לא לכם לדעת העִתים והזמנים אשר קבע האב בשלטונו, 8 אבל תישאו גבורה בבוא עליכם רוח הקודש והייתם עדיי בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד קצה הארץ . 9 ויהי ככלותו לדבר זאת הועלה והם רואים...
אל הספר