76 איור 3 : יוחנן בעל הבשורה . כתב יד מאויר של הבשורות מלורש ( גרמניה ) , התקופה הקרולינגית, סוף המאה השמינית – ראשית המאה התשיעית 77 הבשורה הרביעית כתגובה לנרטיב הסינופטי של התנועה . 8 ואולם בפרקי הספר הזה אני מאמץ בדרך כלל את דעת הרוב בעניין התיארוך . אם כן, הנטייה היא להסביר את שונוּתו ואת יחודיותו של יוחנן כתוצאה של התפתחות ההשקפה הנוצרית, התפתחות המאפיינת שלב מאוחר יותר מזה המשתקף במסורת הסינופטית . 9 סוגי ית מ חבר הבש ורה בדומה לשלוש הבשורות הקנוניות האחרות, הבשורה הרביעית היא חיבור אנונימי שאין בו מידע ישיר על מחברו . ייחוסן של הבשורות לדמויות מסביבתו המיידית של ישוע נגזר, כאמור, מהשאיפה לבסס את סמכותן ואת מקומן בקנון המשנֶה של התנועה, המתגבש ותופס מקום לצד המקרא היהודי . 10 נוסח הבשורה המיוחסת ליוחנן אכן כולל רמיזות מעורפלות אחדות לזהותו של המחבר או לפחות של מעצב המסורת הראשונית שעליה מושתת החיבור . כך לקראת הסוף מוזכר 'התלמיד אשר ישוע אהבו [ . . . ] הוא הנופל על ליבו בעת הסעודה וגם שואל : אדוני מי הוא זה אשר ימסרך', ועליו נאמר : 'זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענ...
אל הספר