פרק 1 - הבשורות הסינופטיות: שלבים בהתהוות המסורת ואפיוניה

52 מבוא ב מרגע שניצבה לפני הקוראים הנוצרים ראשית האסופה הקנונית, הכוללת בשורות שונות – מצב שנוצר כנראה באמצע המאה השנייה לסה"נ – נהיה אקוטי הצורך להתמודד עם הבעיה הסינופטית ( גם אם היא טרם זכתה לכינוי הזה ) . הרי מדובר בביוגרפיית ישוע, המשיח של התנועה, והבדלים מן הסתם יכולים לגרום ספק באמינות המקורות . על מנת לראות כמה רחוק היו אחדים מוכנים ללכת על מנת לסלק את הקושי, הנה דוגמתו של טטיאנוס, שנולד לפי עדותו עצמו 'בארץ האשורים' ומת בשנת 185 בערך באזור חדייב ( אדיאבנה ) . הוא השתייך לכנסייה דוברת סורית ( ארמית ) , וככל הנראה בשפה זו חיבר באמצע המאה השנייה את מה שמכוּנה Diatessaron ( מיוונית : דרך ארבע [ הבשורות ] ) . מדובר בהרמוניה המלכדת יחידות נרטיביות מארבעת האוונגליונים ( מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן ) – שבעת ההיא כבר זכו למעמד סמכותי – לסיפור רץ אחד . הדיאטסרון המקורי לא שרד, אך לידינו הגיעו תרגומיו-עיבודיו מאוחרים יותר לפרסית, ערבית, לטינית ועוד . 4 תרגומים אלו אינם מספקים מידע מספיק על פרטי הנוסח הסורי המקורי, אבל אפשר לפיהם לנחש מה היה טיב המלאכה של מחבר ההרמוניה . אם יחידה מסוימת מופיעה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי