42 מבוא א המאה הראשונה לסה"נ על ידי חסידיו של ישוע, המעבדים אותה לטענה למשיחיותו של האיש מנצרת . כפי שראינו, ניתן להגדיר את מוצאה של השקפה זו אף באופן ממוקד יותר : היא נגזרת לא מהחשיבה היהודית ההלניסטית, אלא דווקא מהמערך הרעיוני הדתי של יהדות ארץ-ישראל, שאיתו מתכתב ועליו מגיב הנרטיב הנוצרי . ולראיה, בעוד בחיבוריו הרבים של פילון מאלכסנדריה, ההוגה היהודי ההלניסטי הנודע, מקומו של הנושא זניח ביותר, 3 אמונות משיחיות למיניהן רווחות בספרים החיצוניים, שמקורם בארץ-ישראל, במגילות מדבר יהודה, 4 ובהמשך הדרך במדרש ארץ-ישראלי מוקדם . 5 ובכן, גם כשחסידי ישוע החלו מפיצים את עיקרי בשורתם ביוונית מחוץ לארץ-ישראל לקהל מעורב או אפילו לא יהודי, הושתתו המסרים שלהם על הרעיון המשיחי המייחד את ההשקפה היהודית . יסודות יהודיים נוספים משוקעים בבשורה הנוצרית, כגון האמונה באל אחד בורא עולם, ישראל כעם סגולה, תפיסת ההיסטוריה המובלת בידי האל באמצעות השכר והעונש על קיום או על הפרת ציווייו, המקרא ככתבי קודש הכוללים הן את הצווים האלוהיים הן את הנבואות על העתיד האסכטולוגי ועוד . אך שוב, בשונה מאבני היסוד הללו, שאפיינו במי...
אל הספר