• מוסדות מודרניים — האוכלוסייה המקומית, בעיקר האוכלוסייה היהודית, בנתה מוסדות מודרניים כמו בתי חולים כדי להתחרות במוסדות החסד של המיסיון [ > > ] גם השלטון העות'מאני החל להקים מוסדות מודרניים כתחרות עם המעצמות . • תשתיות מודרניות — כתוצאה ממעורבות המעצמות החלו לקום גם תשתיות מודרניות . חברה צרפתית סללה מסילת ברזל מיפו לירושלים ( הזיכיון להקמת מסילת הברזל ניתן במקור ליוסף נבון — בנקאי יהודי ירושלמי ו / או לשותפו יוהאן פרוּטִיגֶר — בנקאי נוצרי ירושלמי ) ; השלטון העות'מאני החל להקים תשתית של ביוב לשכונות העיר ; ירושלים חוברה לרשת הטלגרף ; ולקראת סוף התקופה העניק השלטון העות'מאני זיכיון לייצור חשמל בירושלים . • מעמד העיר — כתוצאה מההתעניינות הרבה של המעצמות בנעשה בירושלים וממעורבותן הגבוהה בעיר, העלה השלטון העות'מאני את מעמד העיר במדרג המנהלי העות'מאני . ה ג י ד ו ל ב א ו כ ל ו ס י י ה ה י ה ו ד י ת כפי שראינו בטבלה ( ראו עמ' 98 ) האוכלוסייה היהודית הייתה האוכלוסייה שגדלה בקצב המואץ ביותר מכל אוכלוסיות ירושלים . כבר בשנת 1840 היו היהודים העדה הגדולה ביותר בעיר ובשנת 1870 הפכה ירושלים לעיר ש...
אל הספר