פרעות ורדיפות בקהילות היהו דיות׀ 231 הוא ציין שגבה עדויות מן הנפגעים, משום שנתנו אמון בו ובצדק הצרפתי . הוא הזהיר את אנשי הנציבות שאם יאונה כל רע ליהודים אלה שהעידו נגד השוטרים הסוררים, הדבר ייחשב למעשה חמור בממשלה החדשה : 'כל מעשה 127 נקמה של המשטרה יהיו לו תוצאות חמורות', הוא כתב . על פעולות המשטרה באירועי השבת הוא כתב כך : בחלקה הגדול המשטרה הראתה חוסר עניין במתרחש ואף עשתה יד אחת עם הפורעים . כשמארי ויזמן יכלה לבסוף להשתחרר מאונסיה בסביבות השעה 00 : 19 היא התחננה לשווא לעזרתו של שומר בית הסוהר המוסלמי, שהוצב כשוטר בתחנה שבמלאח הישן, אותו השוטר שהזעיק את המוני המוסלמים על ידי היריות שלו . [ . . . ] אותם העדים הבחינו בכך שהמשטרה נתנה למוסלמים רבים שנשאו מקלות חבטה לעבור בלא להתערב והלכו לתגבר את המפגינים ומפירי הסדר . אחרי המהומות המשיכה המשטרה בסלחנות זו כלפי הפורעים ובעוינות כלפי הקורבנות . דומה שרק שני האחראים לאונס מארי ויזמן הואשמו בפשע חמור . מתוך האשמים הרבים במעשי הביזה, השוד, המכות והפציעות הקשות, רק שישה נדונו לתקופות מאסר לדוגמה של שישה חודשים עד שנה . [ . . . ] המשטרה מתע...
אל הספר