2.2. ההתעללות ביהודי תינע׳יר בשנת 1943

091׀חזרה לאימה ולדִ' מָּה לערוך חיפוש בבתי היהודים אחר מצרכי מזון והחרים חלק מהם . כמו כן, הקפיטן שאריר החרים מיהודי שני שקים של דו-גופרת אלומיניום ואשלגן ( alun ) . גם העוזרים המוסלמים של המפקד מתעללים ביהודים . הם דורשים את החלקים הטובים ביותר של הבשר עבור מפקדם ועבור עצמם, ואף גובים דמי שתיקה גבוהים של 500 פרנק כדי לא לדווח על שחיטה חשאית . 16 שיהודי תינע׳יר הפנו אליו ב- 9הנציב העליון קיבל את מכתב התלונה בספטמבר 1943 וביקש שתיעשה חקירה מקיפה של הפרשה, אולם תוצאות החקירה התמהמהו . באותו הזמן שאריר החמיר עוד יותר את ההתעללות שלו ביהודי תינע׳יר, הטיל עליהם תקופות מאסר ועונשים גופניים ותשלום קנסות במטבעות ריאל חסאני ואסר להעניק להם אישורי יציאה מתינע׳יר . את הענישה המרושעת הזאת תיאר סוחר יהודי מראשי הקהילה ששמו שלום אבן חיים, במכתב נוסף שהוא שלח לנציב העליון ב- 10 באוקטובר 1943 . במכתבו הוא סיפר שהוא הצליח לברוח מתינע׳יר בחסות הלילה ונאלץ לשם כך ללכת רגלי מרחק של שישים ק״מ . בשם הקהילה הוא ביקש מן הנציב שאם לא יימצא פתרון קרוב ל׳גהינם׳ שבו חיים יהודי תינע׳יר, שיוּתר להם לעזוב כולם יחד 1...  אל הספר
מכון בן-צבי