4.2. עוינּות הפאשה ליהודי מוגדור

061׀חזרה לאימה ולדִ' מָּה שעד לפני זמן לא רב עלתה במספרה על האוכלוסייה המוסלמית . במכתבם הם כתבו כך על ר׳ חיים דוד סרירו : [ הרב הראשי ר׳ חיים דוד סרירו ] לא עמד בלבד בכישרון רב בראש בית הדין הרבני של מוגדור, אלא השתדל בכל מאודו לשפר את מצב היהודים הן ברמה הרוחנית הן ברמה החומרית . כך הוא עמל ללא לאות, ושילם על כך לעיתים מחיר אישי, כדי להקל את העוני הנראה והבלתי נראה של החלכאים, ולהבטיח רמת חיים צנועה ועימה כבוד לרבנים ולתלמידיהם . הוא התערב כל פעם שהיה צורך בכך בתקופת הרדיפות אצל ראשי הרשות המקומית, נהג בעדינות ובחוש דיפלומטי, גבר על הקשיים שהתגלעו בין יהודים למוסלמים ומנע או ריכך את החיכוכים שנוצרו [ ביניהם ] . לבד מזאת, הוא פעל לשמירתם של חוקי ההלכה ושל חוקי המדינה הזאת, דרש דרשות, תוך מתן דוגמה אישית, 37 ושיגר את דבריו לבתי הכנסת . הן במפגשו עם ראשי הקהילה הן בהעברת העצומה שלהם לראשי הנציבות ברבאט השתדל ראש השירותים העירוניים לשכנע אותם שאין כל כוונה לבטל את בית הדין הרבני והנציבות מנסה לאתר מועמד מתאים שישמש אב בית הדין . בתחילה דובר על הרב משה ויזגאן, שהיה דיין במוגדור, אך לבסוף ...  אל הספר