84׀חזרה לאימה ולדִ'מָּה בתנאים גרועים יותר לרוב מאשר במגוריו במקומות המוצא . אשר למהגרים היהודים, מי שבאו עם הכשרה פורמלית סבירה בצרפתית ( או בספרדית בקהילות הצפון ) , הצליחו להשתלב במערכות הכלכליות החדשות ובאפשרויות התעסוקה הצומחות של ערי הנמל שהתפתחו, כמו קזבלנקה, טנג׳יר ואגדיר אחרי פתיחת הנמל שלה ב- 1927 . מי שהיגרו בלא ידע והכשרה כלשהם, נאלצו לחיות מן היד אל הפה ולגור לרוב בשכונות עוני מחוסר אפשרות לשלם שכר דירה, ולוּ עבור חדר אחד קטן בבית בנוי . בקזבלנקה ובמראכּש צפיפות הדיור עלתה על כל 31 ואילצה אתמדד סביר, הגדילה לאין שיעור את מספר העניים בשתי הקהילות ועדי הקהילות להקדיש את עיקר הכנסותיהן ממס הבשר והיין הכשרים לחלוקת צדקה לעניים הרבים . תוך ארבעים שנה אוכלוסייתה היהודית של קזבלנקה הוכפלה ביותר מפי עשרה ועברה מ- 7,000 בשנת 1912 ל- 75,000 בשנת 1951 ; 32 אשר למראכּש, היא ייצגה אז יותר מרבע האוכלוסייה היהודית במרוקו . האוכלוסייה היהודית מנתה על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1936 25,000 33 לעומת קזבלנקה ומראכּש, קהילתנפש, ואילו קזבלנקה קרוב ל- 40,000 נפש . מוגדור, שהייתה בעלת אוכלוסייה של...
אל הספר