פרק ש ני : מ חקר ה צ בע בא ר יגים מן הממצ א ה ארכ י אולוגי | 85 באריגים מאתרים ארכיאולוגיים . לשיטה זו רמה גבוהה של דיוק ואמינות, ויתרונה המהותי הוא שאפשר לזהות בעזרתה גם דגימות זעירות . שיטה זו פותחה לראשונה בשנת 1903 בידי הבוטנאי מיכאל צ'ווט ( Michail Tswelt ) , אשר ניסה להפריד כלורופילים 61 בדומה לשיטות כרומטוגרפיות אחרות השיטה מבוססת וקסנטופילים הקיימים בצמחים . על פאזה קבועה ופאזה ניידת המאפשרת הפרדה של חומרים ( איור 40 ) . כאשר מזריקים חומר למכשיר, מידת התגובה וההתקשרות בין המולקולות של המומס ( אותה דגימת צבע המומסת ) לבין המולקולות של כל אחת מן הפאזות, נקבעת על ידי התכונות הכימיות והפיזיקליות של מולקולות המומס בסביבה נתונה . בדרך זו, מומסים הנוטים להתקשר עם הפאזה הנעה, נודדים במהירות גבוהה יותר דרך הקולונה ( גליל המכיל חלקיקים שדרכם עובר הנוזל המוזרק ובו מתקיים תהליך ההפרדה ) , ואילו מומסים המתקשרים 62 החומרים המופרדים יוצאים מן הקולונה בזמנים עם הפאזה הנייחת, ינועו באיטיות . שונים ( retention time ) , הניתנים לזהוי בעזרת גלאי ספקטרופוטומטרי ( Diode Array Detector ) המציג את הספ...
אל הספר