חיים חזן 260 עריצות ההמון, כל יומרה לפתיחות מחשבתית מופרכת מעיקרה ומומרת בבערות יודעת כל ומתלהמת, כזו הטוענת לבעלות נטולת ביקורת על נרטיבים ללא עוררין . תחת הלוגוס בא המיתוס . מכאן, בשם החופש האקדמי, חותרת האקדמיה תחת עצמה והופכת לעיר מקלט לנושאי צלב קנאים, שאין ביניהם מקום לכופרים ולמפוכחים . כל זה מעורר תמיהה לא רק על הקדושה שבה נהג המערב באקדמיה עד כה, אלא על עצם זכותה להתקיים כמוטציה מעוותת של הורתה הקדומה, האקדמיה האפלטונית . זו שעליה שרתה הרוח הסוקרטית של אי-הידיעה והטלת הספק התמידית, תוך כמיהה לחיים שראוי לחיותם . אף באוניברסיטאות הראשונות של ימי הביניים בבולוניה, פריז, אוקספורד וקיימברידג' נהגה מסורת הסכולסטיקה, שעודדה העלאת שאלות, העלתה ספקות וניהלה דיאלוגים דיאלקטיים, עד לסיפה הלא עביר של הדוגמה . מכיוון שכול אקדמאי הוא שחקן בעל כורחו באותה דרמה, הבאה עלינו לכלותנו של ביטול הספקנות וקידוש הדוקטרינה בת ימינו, כדאי להרהר אחרי הכוחות היוצרים אותה ובסופו של דבר מערערים את יסודותיה . האקדמיה הופכת לאזור סיכון לעצמה ולכן חשוב לבחון את גבולותיו של אותו סיכון, כמו גם את התוואים בהם ה...
אל הספר