יעל עשור 246 ומגוונות ועוסקות בעיקרן בשאלות לגבי האופן שבו נכון וראוי, או לא נכון ולא ראוי, לערוך מחקר איכותני בכלל ומחקר אנתרופולוגי בפרט . בצד העיסוק בסוגיות של אתיקה במחקר האנתרופולוגי, כפי שאלו עולות בספר זה, בעשורים האחרונים צמח תחום שאפשר לכנותו "אנתרופולוגיה מוסרית", כלומר מחקר אנתרופולוגי שנעשה מתוך עמדה מוסרית מסוימת . עמדה, אשר גם מעצבת את השאלות האתיות שעמן המחקר מתמודד ואת התשובות עליהן . 'משבר הייצוג' של שנות ה- 80 - 90 מסגר מחדש את האתיקה באנתרופולוגיה . משאלות פרוצדוראליות על קבלת הסכמה, לפני עריכת ראיון או שמירת חיסיון הנחקרים, המוקד עבר לשאלות לגבי אי השוויון שבין חוקרים 'מכובדים' לנחקרים שהגיעו באותה העת בעיקר מקבוצות חברתיות מוחלשות יותר . כך, סידרה של מאמרים וספרים משפיעים הפנו את הזרקור לאופנים השונים שבהם כתיבה אתנוגראפית תרמה להמשך כינונם של מימדים שונים של אי-שוויון, או של תפיסת אוכלוסיות מוחלשות כ'פרימיטיביות' ונחשלות ועל כן ככאלו שזקוקות לסיוע מצד החברות שנחשבו ל'מתקדמות' יותר . כך, למשל, ג'והאנס פאביאן הראה כיצד הכתיבה האנתרופולוגית הקנונית, שהתייחסה למחקר במ...
אל הספר