חוקרת אקטיביסטית שמאלנית פמיניסטית יהודייה אל מול ועם שוטרות ערביות 67 מאלימות ) , הרגשתי פעמים רבות שהנשים מנצלות את הריאיון כדי לספר ולחלוק את רגשותיהן עם מישהי שבאה מ'בחוץ' ולכן היא ניטראלית כביכול . במקרים מסוימים, המרואיינות אף מנצלות את הריאיון כדי לבקש ממני מעין אישור לאופן שבו פעלו, או חיזוקים לנוכח החלטותיהן או לנוכח כברת הדרך שעברו מאז הגירושין / פרידה, או מאז שעשו רה-לוקיישן לדרום . דהיינו, הרגשתי שהריאיון משמש לא פעם לנשים המרואיינות מרחב משוחרר נטול שיפוטיות, שבו הן אינן כפופות לנורמות או לציפיות המקובלות ( גם מבחינה מגדרית וגם מבחינה לאומית ) , או לפחות אינן צריכות להתמודד עם נורמות אלו ולהפגין קונפורמיות . סוגיה נוספת הקשורה בשאלת יחסי הכוח בריאיון עם חוקרת מ'בחוץ' עשויה לעורר גם את החשש שמא תבקשנה המרואיינות להציג בפני החוקרת הזרה תמונה אידילית או מסולפת של החברה ושל התרבות שהן חיות בקרבה ( אבירם, 2000 ) . המרואיינות עשויות לשער שהמראיינת שבויה בסטריאוטיפ מסוים, והואיל והן בעמדת ייצוג כלפיה, הן תבקשנה לתקנו . אבקש לטעון מניסיוני כי על אף היותי חוקרת זרה, החוקרת מ'בחוץ',...
אל הספר