מבוא: האנתרופולוגיה כשדה של אתיקה

חיים חזן 8 ביקורתיים ופורצי דרך הפותחים חדשות לבקרים אופקי דעת וחוויה בלתי נודעים ; גוף מחקר שלא רק שאינו עיוור מוסרית, אלא שהסוגיות האתיות זורמות בעורקיו . את השאיפה לדין וחשבון אחראי, מדויק ומהודק לאקדמיה החליפה גמישות תודעתית ורגשית, שבמרכזה התבוננות פנימית של החוקר כלפי עצמו, כלפי דרכי מחקרו וכלפי נחקריו . כך הפכו היחסים בין הנחקר לחוקר ובינו לבין פרי רוחו ועטו לעיקר, ואילו הממצאים כמעט לטפל . מהפכה זו, במעמדה וחזונה של האנתרופולוגיה, הטתה את מרכז הכובד של העניין והעיון האנתרופולוגי ממשימת ההבנה של עולמם של הנחקרים אל הנטייה להתגדר במרחב ההתנסות החווייתית-מוסרית והבין-אישית, האמורה להיות משותפת לחוקר ולנחקר והמאפשרת בכך תרגום הדדי ושוויוני של לשונותיהם השונות ( , Jackson 2005 ) . כלומר, לשיטה זו האנתרופולוגיה נתפסת ראשית לכול כפרויקט אתי, שאולי כלל אינו נמנה על קטגורית העל של מדע שהייתה כור מחצבתו . ואף על פי כן, גם בתוך מוסרות המוסר שגזרה על עצמה הדיסציפלינה, עדיין רוחשת מתחתיה הדבקות במורשתה המדעית, בתשוקה לידע ודעת שאינם תלויים בדבר והדחף הסקרני-ספקני לגלות ולחשוב . כיצד, אם כן,...  אל הספר