על פי שלא נדרשו ממנו כישורים של נהג מבצעי, היה ברור כי מדובר במעמסה נוספת . בראשית חורף 1986 ‑ לאחר שתי דחיות וימים ספורים לפני מועד הביצוע המתוכנן השלישי, ולאחר קבלת כל האישורים לביצוע מהדרגים שמעלי ועד לראש הממשלה ‑ נערך ביחידה, כמקובל ערב המבצע, "תחקיר רמטכ"ל" . תחקיר רמטכ"ל נעשה לכוח המבַצע, כמו גם לכלל כוחות המעטפת האמורים לקחת חלק במבצע, ולמעשה הוא מעין תחקיר שנעשה ליחידה ולמפקדהּ . על פי רוב, נוסף לרמטכ"ל, משתתפים בתחקיר גם ראש אמ"ן, מפקדי מערך המ"מ, רח"ט מבצעים, ועוד . עם תום התחקיר סיכם הרמטכ"ל, משה לוי, בשביעות רצון את רמת המוכנות של הכוח, וכמקובל, בסיום דבריו פנה בשאלת נימוסין מקובלת, שגרתית, וכמעט רטורית : "יש שאלות ? " ואז, באמצע חדר תדריכים, התרומם נהג המרחרח המיועד, שֵָׁטַח בפני הרמטכ"ל את המעמסה הרבה המונחת על כתפיו, והביע ספק בדבר מוכנותו למבצע . הייתי בהלם . דבר כזה עוד לא קרה לי . פעמים אין ‑ ספור מצאתי את עצמי נדרש להשקיע מאמצים גדולים להשתלט, להרגיע, לכוון, ולא פעם אף לבלום מפקדים, לוחמים וכוחות מבצעיים ששעטו קדימה בנחישות לקראת ביצוע משימה גם כאשר התנאים לכך לא הי...
אל הספר