דחייה ועוד דחייה

גבוהה ? הרגשתי שללא מענה כן ואמיתי לשאלות הללו בפני פקודַי יהיה קשה מאוד להמשיך . לאור התחושה הזאת, והאופן שבו ראיתי את ההתרחשויות, כינסתי מפגש שמטרתו לומר לכוח המבצע ולמטה ‑ אנחנו בסדר ! אנחנו אפילו בסדר גמור ! אנחנו טובים ! בראשית השיחה פתחתי בשאלה שכולנו שאלנו את עצמנו : "מדוע לא מצאנו את התשובות לבעיות הקריטיות, או ‑ האם לא זיהינו את הבעיות הקריטיות ? " לאחר מכן סקרתי את השתלשלות האירועים שגרמו לדחיות : מבצע "שמש חדשה" תוכנן לביצוע בספטמבר . מידע מודיעיני הביא לשינוי נוסף ‑ והמבצע נדחה לאוקטובר . גשם ראשון בתחילת אוקטובר שיבש את התוכנית . באוקטובר הַמְתָנָה לתנאים ‑ אין [ הכוונה לתנאי מזג אוויר מתאימים ] . בנובמבר יש תנאים [ תנאי מזג 191 אוויר ] , אך אין תנאים מדיניים, בדצמבר [ שוב ] אין תנאים . מתיאור ההתרחשויות עברתי לשאלה אם הדחיות היו מחויבות והאם : השינוי הנוסף [ בעקבות המידע המודיעיני שהתווסף ] והדחייה עקב 192 כך היתה נכונה, ויותר מכך, האם הובנה המשמעות ? . וזו היתה התשובה שלי : דורון מפקד המבצע, עמוס המצביא ואני הבנו את המשמעויות, ולכן התנגדנו לדחייה, אך במערך המ"מ המשמעות ל...  אל הספר
ידיעות אחרונות