התאמנו חודשים ארוכים, ועתה כמה מהם עומדים לקראת שחרור מצה"ל בלי שמימשו את ייעודם . ייתכן שבמצב דומה המפקד הסביר היה מעדיף, אולי, להדחיק את התחושה הזאת, ולרוץ הלאה . למרות זאת, הנחיתי את גיורא, פסיכולוג היחידה, לערוך שאלון לקציני היחידה על מידת הסיפוק שלהם מתפקידם . האמירה בפתחו של הדוח שבו סיכם גיורא את השאלון היתה חיובית : קיימת שביעות רצון כללית ( רבה או רבה מאוד ) בתחום של ביצוע תפקיד בעל חשיבות, תחושת גיבוי לפעולה, שביעות רצון מהמפקדים, 165 מהמפקד הישיר, ומהסמכויות והעצמאות בקבלת החלטות . ברזולוציה חדה יותר, ניתן לראות את ההבדלים בין בעלי התפקידים השונים, או כפי שגיורא כתב : "ניתן לדרג את שביעות הרצון כגבוהה ביותר אצל 166 קציני המטה המצומצם, לאחר מכן קציני המטה, ולבסוף מפקדי הצוותים" . היה לי ברור שככל שאדם שותף במידה רבה יותר בתהליך, כך צפוי שהוא יהיה מסופק יותר בתפקידו . זה היה אך טבעי ששביעות הרצון של קציני המטה המצומצם תהיה גבוהה יותר . הם היו חשופים יותר לכאוס במערך ולהתרחשויות שאירעו מעבר לגבול . לעומתם, מפקדי הצוותים, שמשימתם היתה לבצע, שבמשך חודשים ארוכים התמקדו באימונים מפ...
אל הספר