היא אכן טובה ונכונה לעולמי עולמים ? האם נשנה אותה רק לאחר כישלון ? או שמא נדרש סיעור מוחות שגרתי, תכוף, במגמה לאתר דרך או שיטה טובים יותר, גם אם עדיין לא נכשלנו ? זאת, כדי למזער את גורמי הסיכון, להגדיל את שולי הביטחון, ולהניב תפוקה טובה יותר . לרוב, ההצלחה מרדימה את מקבלי ההחלטות ואת הגוף המבצע . הרי הצלחנו, אז למה לטרוח ולחפש שיטה טובה יותר ? אבל כל כך מסוכן לשקוט על השמרים . ודאי לא מול אויב שמחפש אותך ויודע ‑ פחות או יותר ‑ מה הייעוד שלך, ומהי השיטה שלך . והוא ממש אינו שוקט על שמריו . המבצעים הראשונים שלי כמפקד יחידה היוו המשך אינרציאלי של שורת מבצעים קודמת, שבפועל הצליחה . ואולם, מאחר שכל עניינה של היחידה הוא הצטיינות בתחרות הלמידה מול היריב, הרי שחשוב להפנים כי הצלחה מובילה לתבנית פעולה ‑ ותבנית מובילה לא פעם לכישלון . לכן חשוב להשתנות כל הזמן . חשוב להתעמת עם ההצלחה . לא מעט פרות קדושות שחטתי באותן שנים . כך פעלתי כבר בקיץ ,1984 כאשר רכשנו את הפלטפורמות הייעודיות לקראת המבצע הקרוב . כך פעלתי גם בסתיו ,1984 כאשר החלטתי להפסיק להתבסס על מסתערבים במילואים ולהתבסס על לוחמים סדירים . ...
אל הספר