310 ע ל ה ב ת ו ל י ם נוסח זה של ברכת הבתולים מבוסס בעיקרו על הנוסח המוקדם ביותר המוכר לנו מקודקס 'הלכות גדולות' שמתקופת הגאונים, ואשר עומד 724 שתי בבסיס הרוב המכריע של נוסחי הברכה מאירופה בימי הביניים . תוספות בעלות משמעות מַבחינות בכל זאת בין הנוסח שלפנינו לנוסח הקדום, והן התוספת "זרע קודש" ו"מקדש בני ישראל" . אל שתיהן אתייחס בהמשך . הפואטיקה הייחודית של ברכת הבתולים שואלת את דימוייה ממגילת שיר השירים וממשלי כאשר היא מדמה את הכלה הבתולה ל"אגוז" ( שה"ש ו, יא ) , "שושנת העמקים" ( שה"ש ב, א ) , "מעיין חתום" ( שה"ש ד, יב ) ו"איילת אהבים" ( משלי ה, יט ) . לשונה הברכה בהקשריה המקראיים 725 הדיון כאן יוקדשנדונה כבר במפורט במחקרה הנזכר של רות לנגר . להתחקוּת אחר משמעויותיה האפשריות של לשון ברכת הבתולים עבור אנשי ימי הביניים : כיצד הבינו יהודים באשכנז בימי הביניים את תוכן הברכה החותמת את הריטואל של בעילת המצווה ? לאילו שְׂדות משמעות נקשרה בתודעתם לשונה הפיוטית ? ואיזה מושג בתולים משתקף במשמעויות אלה ? נברר שאלות אלה מתוך התמקדות בדימוי האגוז, הפותח את לשון הברכה . הצירוף "צג אגוז", הפותח את נו...
אל הספר