266 ע ל ה ב ת ו ל י ם הממחיש את המתח התרבותי הסמלי שבו נתון הגבר היהודי : בין הפניית הארוֹס לאשתו לבין הפניית הארוֹס לאל . מתח זה, שיש לו גילויים מוקדמים במסורת היהודית, זוכה בימי הביניים לפיתוח ולמרכוז, בייחוד בחוגם של חסידי אשכנז . כך למשל בדבריו הבאים של ר' אלעזר מוורמס, המובאים בספרו 'סודי רזיי' ומציגים את אהבת הגבר לאלוהיו ולאשתו במונחי תחרות שבה אהבת האל מנצחת : שורש אהבה לאהבה את ה', שהנפש מלאה אהבת ה', וקשורה בעבותות אהבה בשמחה רבה . ואותה שמחה מברחת מלבו הנאות גופו ותענוגי העולם . . . ושעשועי ילדיו וטיולי אשתו כאין נגדו לאהבת בוראו . ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא על אשתו ומתאוה אליה ולבו בוער לבא עליה . . . כל זה כאין נגדו לעשות רצון הבורא ולזכות אחרים ולקדש שמו 612 ולמסור עצמו באהבתו . מתח זה, בין צרכיו המיניים של הגבר לבין צרכיו הרוחניים, מיוצג גם בפטור מקריאת שמע לחתן אשר נדון בפרק הקודם . כאמור, ההיגיון המנמק את הפטור הוא ההבחנה החדה בין שתי מחויבויות של החתן, שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת : בעילת המצווה, שיש בה סיפוק צורכי גופו וצורכי אשתו, והתפילה, שיש בה סיפוק צרכיו...
אל הספר