ה. חיי בתולים בימי הביניים

126 ע ל ה ב ת ו ל י ם חקרו את הפוטנציאל הדתי של הגוף, במיוחד כאמצעי להזדהוּת עם סבלו 261 הגופני של ישו . אולם פריחתה חסרת התקדים של הנזירות הנשית בימי הביניים העניקה גם ביטוי מועצם למתח שבין בתוליה המושלמים של מריה והדימוי האידילי של הנזירה הבתולה ככלתו של ישו — sponsa Christi — לבין 262 השימוש בדימויים נשיים בשפהחיי הבתולים כפרקטיקה דתית ממשית . הדתית, ואף ההתייחסות אל ישו עצמו כאל דמות אימהית, לא גררו עימן שינוי עקרוני במעמדן של נשים בשר ודם . פריחת מסדרי הנשים הבליטה ביתר שאת את השוני ביחס הכנסייה לבתולים הנשיים לעומת הבתולים הגבריים ואת החסמים שהועמדו בפני נזירות בהתפתחותן הרוחנית . הגם שחיי הנזירוּת אִפשרו לנשים הזדמנות בלתי רגילה לרכישת השכלה, חשוב 263 ההכוונה לא להפריז בהערכת האוטונומיה הממשית שהם אִפשרו להן . הרוחנית שנשים שיוועו לה לא מצאה מענה בתקנוני המנזרים הקיימים, שלא תאמו את צורכיהן . במכתב שחובר בראשית שנות השלושים של המאה האחת עשרה — באחת מחלופות המכתבים הידועות ביותר מימי הביניים, בין התאולוג פטר אבלאר לאהובתו מנוער אם המנזר אלואיז — אלואיז קובלת בפני אבלאר : בכנסייה ...  אל הספר