מ ו ר ש ת ה ב ת ו ל י ם 73 הבבלי כורך את כתובּת הבתולה בחוקי האונס והמפתה על ידי הצגת ביתוק הבתולים כאקט שמכונן זיקה מהותית בין הגבר לאישה . "מוהר הבתולות" הנזכר בדין המפתה מוצג בבבלי כמקורה של כתובת הבתולה וחותר להשוות את ערכה הנקוב במשנה, בסך מאתיים זוזים, לערכו של מוהר הבתולות שנזכר בדין המפתה . אך מאחר שערכו הממשי של המוהר אינו ידוע, הפרשנות קושרת את ערכו עם "חמישים כסף", שהם דמי הקנס הנקובים במקרא באונס בתולה לא מאורסת . לכאורה יש לתמוה על מהלך פרשני זה, שקושר בין מעשה הנישואים למעשה האונס ובכך כורך שני ההקשרים המצטיירים כעומדים על קטבים מנוגדים מבחינת ערכם התרבותי . אולם תמיהה זו תתיישב בנקל אם נבין את הפירוש התלמודי לכתובת בתולה כשיקוף תפיסה הרואה במעשה ביתוק הבתולים בבעילה את מרכז הכובד של כינון זיקת הנישואים . בתפיסה זו ביתוק הבתולים הוא מעשה טרנספורמטיבי, שיוצר זיקה מהותית ובלתי הפיכה בין האישה 118 ה"נבעלת" לגבר ה"בועל" . מנקודת מבט כזאת, שבה המעשה הוא העיקר, אין חשיבות רבה לשאלת ההסכמה של האישה או למסגרת הריטואלית שבה המעשה מתבצע, ולפיכך אין בה הבדל עקרוני בין אובדן הבתולים ...
אל הספר