מ ו ר ש ת ה ב ת ו ל י ם 53 שהיא אחת משתי הטענות שעימן יכול גבר להגיע לבית הדין במקרה כזה . רבן גמליאל מעלה את האפשרות שהגבר המתלונן "היטה", דהיינו לא כיוון את גופו כראוי בעת החדירה ולפיכך לא "מצא" בתולים : "אמשול לך משל למה הדבר דומה . לאדם שמהלך בין אישון לילה ואפֵילה . היטה מצאוֹ פתוח . לא היטה מצאוֹ נעול" ( כתובות י ע"א ) . דימוי הפתח הנעול שבדברי רבן גמליאל מהדהד את המטפורות המקראיות "גן נעול" ו"מעיָן חתום" ( שיר השירים ד, יב ) , המתייחסות לכלה הבתולה . משל המנעול שלו יוצר קונקרטיזציה של הגוף הבתולי כגוף סגור . קונקרטיזציה זו היא שמנמקת גם את הקביעה המובאת במשנה שלפיה הופעתו של דם וסת מסמנת את אובדן הבתולים : "אי-זו היא בתולה ? כל שלא ראת [ ה ] דם מימיה, אף על פי [ ש ] נשואה" ( נידה א, ג - ד ) . לכאורה קביעה זו תמוהה, וחכמי התלמוד אכן תוהים לגביה . אולם אם נניח תפיסה שלפיה הבתולים הם ממשות פיזית החוסמת את צוואר הרחם, אזי יובן שדם וסת 88 שמצא את דרכו אל מחוץ לגוף מהווה הוכחה לפגימה מסוימת בבתולים . תפיסת הגוף הבתולי כגוף סגור מקבילה במובנים רבים גם לאופן שבו מומשגת העקרוּת הנשית במק...
אל הספר