מ ו ר ש ת ה ב ת ו ל י ם 41 ( דברים כב, כג - כט ) ; חוק "מוציא שם רע", הנוגע לאישה שמואשמת באובדן בתוליה טרם הנישואים ( דברים כב, יג - כא ) ; דין הנוגע לאופן שבו על כוהן לנהוג לאחר פטירת אחותו הבתולה בשל טומאת המת ( ויקרא כא, א - ג ) ; ודין המחייב נישואי כוהן גדול עם בתולה ( ויקרא כא, ו - טו ) . המכנה המשותף לחוקים אלה הוא שהבתולים הנשיים מתַפקדים בהם כנקודה ארכימדית, שממנה נגזרת הגדרת הפעולה הגברית והשלכותיה : במקרה של חוקי הפיתוי, האונס ומוציא שם רע, בתולי האישה הם הבסיס להגדרת העבֵירה . במקרה של חוקי הכוהנים, בתולי האישה מגדירים את מעמדו הריטואלי של הגבר או את המגבלות הריטואליות החלות עליו . על אף שהבתולים הם מאפיין נשי מובהק, מן הבחינה החוקית הם אינם שייכים לָאישה הנושאת אותם בגופה אלא הם רכוש הגבר שהיא שייכת לו . הבתולה, מבחינת מעמדה המשפטי, היא חלק בלתי נפרד מרכוש אביה, והיא 69 נתונה למרותו באופן מוחלט עד מסירתה לידי בעלה . הבתולות מוצגות במקרא כקבוצה חברתית מובחנת בעלת מעמד ריטואלי ייחודי . כך עולה ממנִייתן של הבתולות לצד קבוצות מובחנות אחרות בקהילה ובנפרד מקבוצת "הנשים" ( יחזקאל...
אל הספר