384 נספחים עם יעקב גלאטשטיין ) שלו כתבה : " בסכין פתחתי את לבי / ובשקט אמרתי : שתה - ", תרגום : בנימין הרשב ( וכנראה גם עם אברהם ליֶסין . בשנות העשרים של המאה הקודמת נראו שיריה כדיבורים לא-מרוסנים של אשה , נועזים יותר מדי , רווּיים תשוקה , געגועים , אשמה , זעם ורחשים סאדו-מאזוכיסטיים ) ראו מחזור שירי האהבה שלה שתירגם הרשב ב סימן קריאה 12 / 13 ( . התמונה של הגבר חסר-האונים בשנתו , הנתון בידי תשוקתה הגלמודה , הרוצחת , של האשה - " ונשיקתי תהיה רוצחת . / את דמו , את לבו אשתה / בנשיקתי ", היא כותבת ב " אם הוא יבוא אל עירי " - חוזרת שוב בשירתה , ומן-הסתם לאו דווקא סביב גנסין ) " הייתי רוצה לראות / איך אתה ישן , כשאתה מאבד את השלטון / עליך , עלי . / הייתי רוצה לראות אותך חסר-אונים , חלש , אילם , / ] . . . [ הייתי רוצה לראות אותך / מת " - תרגום : בנימין הרשב ( . ובשיר המוקדש ל-ש . ) שם בעלה הוא שמעיה ( היא מכה על חטא על כל בגידותיה , " אני לא מוצאת שם אושר ", " תן לי ליפול על חזך הישר / ולבכות , כילד אשם שתעה " . גם על בגידתה בו עם גנסין ב- 1911 הוא ידע כמובן , ועל אהבתה הנמשכת לגנסין היה יכול...
אל הספר