"ולש את תלתליךָ היפות" גנסין אל ברנר: 1904

308 נספחים שמינית ] 30 [ 72 73 ] יקטרינוסלב , 16 בנובמבר 1904 [ ואתה - סלח , אם תסלח ואם לא . אנוכי עודני פה בפשעי ; אלא שיש תקווה , כי בתקופת שבט לערך אלך מכאן לקיוב - רק בשביל לשנות את המקום ולא יותר . הלוואי שיעלה הדבר בידי . שם אולי לא יהא לי כלום ויעלה בידי ללכת למקום אחר - ג " כ ] גם כן [ לא בשביל המקום , אלא סתם משום שצריך . זה את אשר אתי . ההיה הדבר כדאי לכתוב על זה ושכמותו בקירוב ? ול " השיג " על איגרתך האחרונה גם כן לא עסק - אפילו אלמלי ] אילו [ גיפפתי באותה שעה מותני נשים חביבות , ומכש " כ ] ומכל שכן [ כשגם זה לא עשיתי בימים הללו ונפשי 72 מכתב זה הוא גולת-הכותרת של פרק 8 של שב עלי והתחמם ) עמ ' 93 לעיל ( . ההקשר שלו ) ברנר שקונן באוזני גנסין על מצוקתו המינית וקינא לו על שהוא מוקף נשים מחזרות ( , הרמיזה ל " ביום קיץ יום חום " של ביאליק ולאגדה התלמודית על הנער הנזיר יפה העיניים ובעל התלתלים , המעבר המקנטר לתיאור הפגישה שתהיה לגנסין יום אחד עם אנוכי - הם הבהרות חיוניות לעיקרו של המכתב , אך הוסברו בפרק ,8 ולא אחזור עליהן כאן . 73 באיגרתו מספר גנסין ש " היום " קיבל מאהר " ס " הזמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד