ממלמלת, זה לא ייתכן . משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן״ ( "מחכים למשיח", שלום חנוך ) ב- 1983 הבנקים הריצו את המניות של עצמם כדי להציג מצג שווא של יציבות . ב- 2026 , נדמה שהם מנשימים מלאכותית את נכסי הנדל״ן של הלקוחות שלהם, מאותה סיבה בדיוק . המנגנון השתנה — אז זה היה נייר ערך, היום זה מגדל בטון — אבל המוטיבציה נשארה זהה : הפחד הקמאי של הבנקאי להודות שהבטוחה שלו לא שווה את מה שכתוב בספרים . הם ישתמשו בכל הכלים ברשותם, כולל להפוך לשותפים של לווים כושלים, רק כדי שהאמת המרה לא תצוף והבלון לא יתפוצץ להם בפנים . בואו נבין את הדילמה הקרה והאכזרית שעומדת בפני מנכ״ל בנק ב- 2026 . נניח שקבלן גדול חייב לבנק מיליארד שקל . הפרויקטים תקועים, הדירות לא נמכרות, והחוב תופח . בספר החוקים הישן של הבנקאות, הפתרון היה פשוט וכואב : ״כינוס נכסים״ . הבנק לוקח את הקרקע, מוכר אותה במחיר השוק הנוכחי, נניח, ב- % 30 הנחה, רושם הפסד של 300 מיליון שקל בדוחות, וממשיך הלאה . אבל היום, הבנקים בוחרים בדרך אחרת, מתוחכמת ושקטה הרבה יותר . הם מבינים שאם הם יזרקו את הסחורה של הקבלן לשוק במחיר נמוך, הם יגרמו למפולת שתפגע בשווי ה...
אל הספר