הםשע השקה | 63 ונשאר שוב לקפה, זה קרה . הנשיקה הראשונה . רגע של טירוף, של תשוקה פתאומית, של משהו שלא היה אמור לקרות . הדרך משם לרומן הייתה קצרה ובלתי נמנעת . הם נפגשו בממוצע פעם בשבוע, תמיד בשעות הבוקר או הצהריים המוקדמות, בכל פעם בצימר אחר . דפנה המציאה תירוצים — השתלמויות, קניות, ביקורים אצל חברות . אבל אחרי כמה חודשים, רגשי האשמה החלו לכרסם בה . היא ודני היו חברים מימי התיכון, אהבה ראשונה של שניהם . איך היא יכולה לעשות לו את זה ? איך היא יכולה להמשיך לשקר ? כשאמרה ליואל שהיא רוצה להפסיק, הוא לא קיבל זאת בהבנה . ניסה לשכנע, התחנן, הבטיח שיתגרש מיוליה . אבל דפנה הייתה נחושה . "בואי לפחות פעם אחרונה", הוא ביקש, "אני רוצה להראות לך דירה ששיפצתי, יצירת אמנות אמיתית״ . דפנה, מתוך נימוס או אולי מתוך רצון להיפרד כראוי, הסכימה . בדירה המשופצת, יואל מזג לה כוס יין אדום . "לחיי מה שהיה", הוא אמר והרים את כוסו . דפנה לא ראתה איך בעורמה הוא הוסיף לכוס שלה חומר שהתמוסס במהירות בנוזל האדום . כבר אחרי כמה לגימות הרגישה סחרחורת מוזרה, ישנוניות כבדה . הניחה את ראשה על הכרית של הספה ואיבדה את הכרתה . ...
אל הספר