158 | ללכת בשבילי משמעות לי להיות להוטה לכוון אנשים על פי הצורך או הפצע שלי . לפעמים אני עדיין חוטאת בכך . למדתי שיש אנשים שבוחרים לוותר על מימושם . הם חווים הקלה אם הם מוותרים על ביטוי מהותם מתוך זיהויה ומתוך מודעות והשלמה . מצאתי שאנשים שזיהו את חלומם ולא הגשימו אותו היו מסופקים יותר מאנשים שלא זיהו את חלומם כלל . בדרך כלל המוותרים חסרים את הכוחות לריפוי ופוחדים מתשוקת הריפוי ומהדחף לחפש משמעות . אחרים מרגישים שהמימוש אסור עליהם . אם אפשר לזהות את המעצורים, קל יותר לאנשים לכבד את בחירתם באשר היא ובכך אולי יהיה קל יותר גם למטפלים שלהם . לעיתים אנשים בוחרים לנוע לשם מימוש תשוקה בשדה עשייה אחר . מימוש תשוקה עשוי להפוך גם למעייף ולמאתגר מאוד, כדברי ירמיהו הנביא, "והיה בלבי כאש בוערת, עצור בעצמותיי . . . נלאיתי כלכל ולא אוכל" ( ירמיהו כ', ט׳ ) . לאורך השנים פגשתי אנשים בגילים שונים ובשלבים שונים של חייהם שבחרו לוותר על הגשמה . שני מקרים נחרתו בזיכרוני במיוחד — סיפורו של רפאל הצעיר וסיפורו של ראובן המבוגר . שניהם בחרו, כל אחד מסיבותיו, לא לצאת למסע ולמעשה לקבל את התקיעות ולהישאר בה . דרך ס...
אל הספר