בין הקולות מבחוו לקולות מבפנים | 37 "אבא שלי טוען שלא יקבלו אותי, אף שהממוצע שלי בבגרות הוא כמעט עשר . אז נרשמתי ללימודי עבודה סוציאלית ועכשיו . . . " דבריה נקטעו . המתנתי שתסיים, אך נראה שסופו של המשפט חומק ממנה . לאחר כמה רגעים של שתיקה אמרתי, "דעתו של אביך חשובה לך מאוד, נכון ? " "אני לא יודעת אם אפשר להגיד שהיא חשובה לי, אבל היא בטוח חשובה לו," אמרה גילי בחיוך, "הוא דוחף אותי ללימודים כדי שיהיו לי תואר אקדמי ועבודה במגזר הציבורי . משכורת בטוחה כשכירה חשובה לו מאוד," הוסיפה, "וגם משהו פרקטי . " "מה עוד חשוב לאביך ? " "לפני כמה ימים קרא לי אבא לשיחה ואמר, 'תקשיבי, את עומדת להיות אימא . מה זה עבודה סוציאלית ? את לא תרוויחי כלום . לפחות תלכי להיות מורה, ככה תוכלי לחזור הביתה בצהריים ולהיות עם הילדים,' וכן, כנראה דעתו של אבי חשובה לי . עכשיו אני מתלבטת," הסבירה גילי, "משהו בתוכי מתנגד לכך . " "בואי נשוב כמה צעדים אחורה . מה עשית בצבא ? " שאלתי בניסיון לבדל בין רצונותיה של גילי לאלה של אביה . "בצבא הייתי מש"קית ת"ש," ענתה, "ונהניתי מהתפקיד . " "כלומר שֵירַת בתפקיד שאהבת ורכשת ניסיון טיפו...
אל הספר