לחפש בן אדם 148 הכנף דניס, שיחסיו עם הסוכנים היהודים ועם מפקדיהם אינם חמים כמו אלה של קודמו . לעומת זאת, מבחינת חבריהם של הצנחנים הנעדרים ומבחינת אנשי ההגנה שגייסו אותם, הכירו אותם וחשו אחראים לגורלם, החדשות הן עניין אישי . הם עדיין אינם אנשי מודיעין מחוספסים וקשי לב, וההתכתבויות שלהם מלאות ביטויי צער בלתי מקצועיים . "הוי אלי ! הרי אצא מדעתי מכל הבשורות האלה ! " כותב הצנחן דב ברגר, שנמצא בבוקרשט . "לו לפחות נקטעה לי יד או רגל, לו לפחות אצבע, לו ישבתי לפחות שנה בבית הסוהר, לו עוניתי לפחות לילה אחד — היה יותר קל לשאת כל הבשורות האלה" . חיפוש קדחתני אחרי קצות חוט נמשך בקיץ ולתוך הסתיו . יש פיסות מידע שהן מקור לאופטימיות, בעוד אחרות לא משאירות מקום לתקווה . המשותף כמעט לכולן הוא שהן כוזבות . אחרי היעלמם של ארבעת הצנחנים שהובילו את היחידה הקטנה לתוך היער בסלובקיה, המפקדים נאחזים בקש . "לפי שידור תחנה, כנראה אמריקאית", נכתב באחד הדוחות, "ניצלו חברי משלחות שהיו עם הפרטיזנים . מניחים שביניהם נמצאים חברינו" . מצד אחר, אין תקוות רבות בנוגע לגורלו של חיים חרמש . אזרחים מחברי הקבוצה ששׂרדה במתקפה ...
אל הספר