טשדפוב 63 תיאטרלים, מהפנטים וייתכן שגם מגלי עריות . האחים היו מוקפים בחוג מעריצים והעלו מחזות במעין תיאטרון חובבים בבית מהודר ישן בבודה . המבריק שבחברים הוא ארווין — בעל מצח גבוה, עור חיוור, עיניים יוקדות —יהודי שממיר את דתו לנצרות . המרת הדת, מסביר המספר, היא משום שארווין מוצא יופי וקסם בחיי הכנסייה ומשתוקק לסגפנות שבאמונה . אבל זה לא הכול : "ארווין, כמו כולם בבית אולפיאוש, חוץ ממני, היה שחקן מטבעו" . הוא "תמיד גילם תפקיד כלשהו" . הוא מבקש לו תפקיד שאינו מסתיים בסוף המחזה, אלא כזה שרוחו תוכל להשתכן בו בשלמות, שיוכל למוסס בו את העצמי הקודם שלו . הוא מאמץ זהות של נוצרי אדוק ומעמיק בה עד שנדמה שלא נותר דבר ממי שהיה לפני כן . כשארווין שב ומופיע ברומן מאוחר יותר, הוא עוטה גלימת נזיר ושמו סוֵורינוּס . בזמן הקריאה ב"מסע לאור ירח", במקביל לקריאה ביומניה של חנה, עולה בדעתי כי ארווין וחנה יכלו להיות בני דודים — יהודים אינטלקטואלים באותה עיר מפוארת וסוטה, הכמהים להשתכן בעולם של תרבות גבוהה שבו המוצא שלהם לא משמש ראיה נגדם, מתענגים על ספרות ועל תיאטרון, מחפשים תחפושת וסיפור כדי להכניס סדר בחייהם,...
אל הספר