כשהציבור קם 148 25 שחקר את תולדות הישראליות . ההתמודדותנתן נתנאל אלינסון הראשונה ליצירת אחדות בתוך שבטיות הייתה "בשיטת העוגה" . לוקחים את המרכיבים השונים, מערבבים חזק ומכניסים לתנור לוהט ובסוף אמור לצאת מרקם המייצג אחדות, בלי שיהיה אפשר להבחין במרכיבים השונים של העוגה . קראו לכך "כור היתוך", במטרה לייצר ישראלי מדגם אחד בלבד . זה הצליח לשנים בודדות ובהמשך התגלה שחלקים נשרפו — זהויות תרבותיות של זרמים שונים לא באו לידי ביטוי . זה לא עבד מספיק טוב . מטפורה נוספת שנוסתה כשיטה היא ה"פיצה" . הבצק משמש אמנם כמצע בסיסי משותף אבל יש גבולות ברורים והפרדה בין הזרמים השונים : משולש פטריות, משולש עגבניות, משולש זיתים . חיה ותן לחיות . כל זרם יחיה בשקט ולא יתערב במה שקורה לאחרים . אכן, היו תקופות כאלה בתולדות עם ישראל שבהן כל שבט חי את חייו ולא הפריע לשבטים אחרים, אך גם "ניסוי" זה נגמר בכישלון ( ראו למשל תקופת השופטים שבה כל איש עשה את הישר בעיניו . . . ) . המטפורה הקולינרית שהוצעה לאימוץ בניתוח ההיסטורי של אלינסון היא זו של השקשוקה . לשקשוקה יש מצע משותף : המחבת שאליה זורקים את כל המרכיבים . שלא כמ...
אל הספר