כשהציבור קם 98 דפוסים של חשיבה ופעולה, שהובילו אותי לתובנה כי החומרים הללו יכולים לשמש בסיס להבנת תהליכים ארוכי טווח . לאחר התלבטות החלטתי להעלותם על הכתב, משום שלדעתי הם משמשים מעין פיגומים קונספטואליים ליצירת שפה ומחשבה לטווח הארוך . הפעולה רחבת ההיקף שתוארה הונעה, במרחבי זמן שונים, משני מנועים מרכזיים : תחילה מחאה ואחר כך סיוע . הצורך והמטרות היו ברורים מאוד . בהירות זו אפשרה פעילות מבוזרת, ללא צורך בהכוונה מרכזית שתכוון ותגדיר מטרות — פונקציה הקשורה בדרך כלל למנהיגות . אנשים ידעו היטב מה צריך ומה חשוב לעשות . להלן התובנות הדיאגנוסטיות המרכזיות העולות מן התיאור : א . הטיה לפעולה בטווח הקצר המעגלים השונים שפעלו בשטח הצטיינו בכל מה שנכלל במטפורה "ראש גדול" : יוזמה, יכולת אלתור, יצירתיות ויכולת אופרטיבית . נדמה כי כל המרכיבים הללו באו לידי ביטוי מקסימלי . סיפור המעשה מדגים באופן מרשים את היתרונות האופרטיביים של הישראליות במיטבה כפי שאנו מכירים מהפולקלור הצבאי ביטחוני ומהוויית ההייטק ( ראו למשל את ספרם של שאול זינגר 3 אך בה בעת מצביע גם על מאפיין תרבותי מובהק של ודן סינור ) , החברה הישר...
אל הספר